לפני שנתחיל, מבחן קצר: האם אתם מזהים את המשפט?

I came here tonight because when you realize you want to spend the rest of your life with someone, you want the rest of your life to start as soon as possible?

אם התשובה היא לא, תעזבו כל מה שאתם עושים, לכו לראות את ״כשהארי פגש את סאלי״ ותחזרו אלינו.
סרט האייטיז של רוב ריינר מככב אצל רבים בראש רשמית ״הקומדיות הרומנטיות הטובות ביותר בכל הזמנים״, אבל למה? כן, הוא כתוב טוב, הוא מצחיק, אבל יש הרבה קומדיות רומנטיות שאפשר להגיד את זה עליהן. זה לא כאילו העלילה שלו חדשנית במיוחד – הרי מהסצנה הראשונה בה סאלי והארי נוסעים ביחד מהקולג׳ לניו יורק, וניכר שהם לא סובלים אחד את השניה, ברור לנו שבסוף הסרט הם יהיו ביחד. אז למה בכל זאת הסרט הזה מצליח שוב ושוב לרגש אותנו במיוחד, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה על מערכות יחסים? הנה 3 שיעורים שאפשר לקחת מ״כשהארי פגש את סאלי״:

1.   להסתכל על האחר במשקפיים ורודים

 בפגישה הראשונה של הארי וסאלי, הם עוצרים בדרך בדיינר לאכול ארוחת ערב. סאלי מפרטת למלצרית בדיוק איך היא רוצה את המנה: מה היא רוצה להחליף במה, מה היא רוצה אם אין אופציה להחליף, והכי חשוב – איזה רטבים היא רוצה בצד ולא על המנה. זאת התנהגות שיכולה להיתפס כטרחנית ומעצבנת, ובאמת, ככה בדיוק הארי תופס אותה. אבל בהמשך הסרט, כשהארי וסאלי כבר חברים ומנסים לשדך בני זוג אחד לשניה, הארי מחמיא לסאלי בדאבל דייט: ״סאלי מזמינה כל כך טוב, שאפילו השף לא ידע שהמנה יכולה להיות כל כך טעימה״.

ההתנהגות של סאלי לא השתנתה, אבל המבט של הארי עליה כן. אותה תכונה שפעם עצבנה אותו הפכה להיות יתרון.  הבחירה לראות את הטוב משמעותית דווקא בדברים הקטנים: אם מישהו שונה מאיתנו בדברים הגדולים ובעולם הערכים שלנו, באמת יכול להיות שיהיה קשה לבנות בסיס יציב לקשר. אבל הרבה פעמים אנחנו פוסלים על דברים קטנים שלא באמת משנים לקשר, דברים שאפשר לא להתייחס אליהם, או אפילו להפוך אותם ליתרונות. וזה לא רק הארי שמרוויח מנקודת המבט החדשה הזאת – בסוף, קשר טוב הוא קשר בו אנחנו מרגישים שהצד השני רואה אותנו באור הכי חיובי שאפשר.

2.   היופי נמצא בפרטים

הסיבה העיקרית שאנחנו כל כך מאמינים להארי ולסאלי כזוג היא שרוב הסרט, אנחנו רואים את האינטראקציה שלהם ברגעים הכי פשוטים ויומיומיים של החיים. אנחנו רואים אותם מתקשרים אחד לשניה בלילה ורואים קזבלנקה ביחד בטלפון, עוזרים אחד לשניה לסדר את הדירה החדשה, מסתובבים בפארק, מתווכחים על שטויות ומספרים אחד לשניה על מה הם חלמו בלילה. הרגעים האלה ביניהם כתובים מצוין, והכימיה ביניהם מצוינת, וזה מה שגורם להם להיכנס לנו ללב כזוג. הסרטים הרומנטיים בהם הבחור לוקח את הבחורה לחופשה מסעירה ברומא לדייט השני שלהם, או ממלא לה את הבית בפרחים, הרבה פחות מרגשים אותנו. וזה לא רק בגלל שזה לא אמין – זה בעיקר בגלל שזה לא משנה. בסוף, החיים לא מורכבים מחופשות ברומא, וגם אם הם היו, בין הפיצה לגלידה צריך פרטנר אמיתי. לשיחות, לצחוקים, לריבים ולבילויים. 

3.   חברות זה הבסיס

הריב הראשון של הארי וסאלי הוא על השאלה – האם נשים וגברים יכולים להיות חברים? הארי טוען שלא, סאלי טוענת שכן, וכמה שנים אחר כך מוכיחה לו שהיא צודקת. והם חברים, באמת חברים, הרבה שנים לפני שהם נהיים זוג. החברות הזאת נותנת להם שני דברים.
הראשון, הם לא מנסים לעשות אחד על השנייה רושם. הם מדברים בפתיחות על מערכות היחסים הקודמות שלהם, הם מתעצבנים אחד ליד השנייה על דברים מטומטמים, והם נשענים אחד על השנייה ברגעי משבר, גם כשזה לא הכי אסתטי.
והשני, הם מבססים הרגלים של בילוי משותף – החלק הזה קשור גם לסעיף הקודם. כשסאלי מספרת להארי למה היא ובן הזוג הקודם שלה נפרדו, היא אומרת לו שהם תמיד היו מדברים על כמה נפלאה מערכת היחסים שלהם, שיש להם את החופש לעשות מה שהם רוצים, לצאת לנופש ספונטני מהיום למחר אם רק יתחשק להם. אבל העניין הוא, שהם אף פעם לא באמת עשו את זה. הארי וסאלי נכנסים למערכת יחסים בתור חברים, וזה אומר שהם כבר יודעים לקבוע לעצמם זמן לשבת בבית קפה, ללכת למוזיאון או סתם לדבר.